לפגישת ייעוץ חייגו: 03-7515566

ת”א 40823-02-15 קבוצת קדמי ובנייה בע”מ נ’ א. דורי ובנייה בע”מ

בית משפט השלום בראשון לציון
   
ת”א 40823-02-15 קבוצת קדמי בניה בע”מ ואח’ נ’ א. דורי בניה בע”מ ואח’

 

 

לפני כבוד השופטת  כרמית בן אליעזר

 

 

תובעות

 

1.קבוצת קדמי בניה בע”מ

2.קדמי בנייה גמר ושיפוצים
ע”י ב”כ עו”ד גרימברג

 

נגד

 

 

נתבעת

 

א. דורי בניה בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד ברנר

 

 

 

פסק דין

 

  1. לפניי תביעת התובעות (אשר יכונו להלן יחד ולחוד: “קדמי”), שהוגשה לכתחילה כתביעה בסדר דין מקוצר, לתשלום סכומים המגיעים לתובעות, לטענתן, בגין עבודות שביצעו עבור הנתבעת (שתכונה להלן גם: “דורי”), ואשר לא שולמה להן מלוא התמורה המוסכמת בגינן. בכתב הגנתה, טענה דורי, כי קדמי לא השלימה את העבודות אותן התחייבה להשלים, ולפיכך נאלצה דורי לשלם לקבלנים אחרים שישלימו אותן; וכי בהתחשבנות הסופית בין הצדדים, עפ”י היקף העבודות שאושרו ותמורתן המוסכמת, נמצאת קדמי ביתרת חובה של כחצי מיליון ₪ כלפי דורי. עוד טענה דורי, כי קדמי מסרה עבודות רבות באיחור, ובעבודתה אף נפלו ליקויים רבים ושונים. בגין רכיבים אלו אף הוגשה ע”י דורי תביעה שכנגד שסכומה הועמד, לצרכי אגרה, על מיליון ₪.

 

כתב התביעה הוגש בגין עבודות שביצעה קדמי עבור דורי במסגרת חמישה פרוייקטים שונים. להלן ינותחו טענות הצדדים, הראיות שהובאו מטעמם והמסקנות המתבקשות, ביחס לכל אחד מן הפרוייקטים בנפרד. מאחר ועיקר המחלוקת בין הצדדים התגלעה סביב פרוייקט “יבנה הירוקה”, אפתח בדיון ביחס לפרוייקט זה.

 

פרוייקט יבנה הירוקה

 

טענות הצדדים

 

  1. בפתח הדברים יובהר, כי אין מחלוקת כי במהלך התקופה בה עבדה קדמי עבור דורי בפרוייקט יבנה הירוקה (החל מאוגוסט 2013 ועד מאי/אוגוסט 2014), הועברו לביצוע על ידה עבודות ממספר סוגים, במספר בניינים. אין מחלוקת על היקף העבודות שבוצעו ע”י קדמי באתר, על סוגיהן, והמחלוקת בין הצדדים מתמקדת, כפי שיפורט ביתר הרחבה להלן, בשאלה מהם התעריפים אותם הסכימו הצדדים כי ישולמו עבור כל סוג של עבודה. ייאמר מייד, כי בעוד שבהסכמות בכתב בין הצדדים נקובים תעריפים מסויימים לכל רכיב של עבודה, לטענת קדמי, בפועל סוכמו בין הצדדים תעריפים אחרים, אשר לפיהם ובהסתמך עליהם פעלה קדמי.

 

  1. מטעם קדמי הוגש תצהירו של הבעלים ומנהל התובעות – מר גרשון (גרי) קדמי, אשר יכונה להלן אף הוא “קדמי”. קדמי פירט בתצהירו את העבודה מול הנתבעת. קדמי סיפר, כי בהיותו קבלן צעיר בראשית דרכו, היה להוט לעבוד עבור הנתבעת שהיא חברת בנייה גדולה, ולרצות אותה, וכך החל לעבוד עבור הנתבעת ולבצע עבורה פרוייקטים, אשר בוצעו לשביעות רצונה, וכך קיבל, בשנת 2013,  את העבודה בפרוייקט “יבנה הירוקה”, בתחילה עבודה על בניין אחד (בניין 3), ולאחר מכן בניינים נוספים בפרוייקט (בניינים 6,7,8 ובניינים 1-2).

 

קדמי סיפר, כי על אף שדורי היא חברת בנייה אחת, התנהל כל פרוייקט באופן עצמאי, כאשר עבודתו שלו הייתה מול מנהל הפרויקט. קדמי הוסיף וטען, כי הסכמי העבודה מול דורי היו הסכמים אחידים, אשר לא הייתה לו כל השפעה על תוכנם והוא נאלץ לקבלם כעובדה מוגמרת. מכל מקום, קדמי הטעים כי ההתנהלות בשטח הייתה, לא אחת, שונה מכפי שמפורט בהסכם. קדמי סיפר, כי עפ”י נוהל העבודה שהתגבש, היה מגיש לדורי, אחת לחודש, את חשבונות הביצוע החלקיים, אשר היו מוגשים למנהל הפרוייקט ומאושרים על ידו, ולדבריו, רק כאשר היה מגיע לאסוף את השיק עבור החשבון החלקי הרלוונטי, היה מגלה לעיתים כי הסכום ששולם לו הופחת, וכי דורי הפיקו חשבון נגדי, אשר המפורט בו לא תאם את המציאות.

 

קדמי טען, כי כאשר ביקש לקבל הסברים ממנהל הפרוייקט על התהיות שעלו מן החשבונות ועל הפערים בין התעריפים שסוכמו עימו עבור העבודות השונות ובין אלו המופיעים בחשבונות החלקיים שנערכו ע”י דורי, התברר לו, כי מדובר בשיטת עבודה שלפיה, מאחר והתקציב מנוהל ע”י מנהל הפרוייקט, הוא יכול לסכם בפועל מחירים עם הקבלנים בשטח, ולאחר מכן הוא “משחק” עם הסעיפים השונים של התקציב המוכתב לו ע”י החברה, על מנת להשלים את החסר.

 

קדמי הדגיש, כי כל החשבונות החלקיים שהוגשו על ידו במהלך כל התקופה היו בהתאם לתעריפים שסוכמו בינו לבין מנהל הפרוייקט, כי מעולם לא נטען כלפיו כי הוא מחייב לפי תעריפים שגויים, וכי מעולם לא נטען כלפיו כי התשלומים הופחתו או עוכבו בשל איחורים במסירה, ליקויים כלשהם, או מסיבה כלשהי הקשורה בעבודתו.

 

קדמי צירף לתצהירו שורה של מסמכים חתומים ע”י מנהלי העבודה בשטח שאישרו את ביצוע העבודות ע”י קדמי לשביעות רצונם.

 

  1. בכל הנוגע לפרוייקט “יבנה הירוקה” הסתמכה דורי בעיקר על עדותו של מי ששימש בשעתו כמנהל הפרוייקט, מר קאסם חלבי. בתצהירו, פירט מר חלבי את הוראות ההסכמים שנחתמו בין הצדדים ביחס לכל אחד מן הבניינים בפרוייקט, והתעריפים שהוסכמו ביניהם לגבי כל אחד מרכיבי העבודה.

 

מר חלבי טען, כי עבודות קדמי היו לקויות ובאיכות ירודה, ופירט בתצהירו שורה של ליקויים וכשלים בביצוע העבודות ע”י קדמי, אשר גרמו לדורי לאחר במסירת הדירות וחייבו אותה להעסיק קבלנים אחרים להשלמת העבודות ותיקון הליקויים.

 

מר חלבי דחה בתצהירו את החשבון הסופי שהוגש לדורי ע”י קדמי, ואשר לטענתו צורף לראשונה רק למכתב ההתראה שנשלח ע”י ב”כ קדמי בחודש ינואר 2015. לתצהירו של מר חלבי צורף חשבון סופי נגדי, אשר לטענת דורי משקף את ההתחשבנות הנכונה בין הצדדים, ואשר על פיו קיימת יתרת חובה של קדמי בסך של כחצי מיליון ₪. מר חלבי טען, כי החוב נובע, בין היתר, מכך שהתברר לדורי בדיעבד, כי שילמה לקדמי תשלומים ביתר, בגין עבודות שלא הושלמו ולא אושרו ע”י המזמין; וכן מהעובדה שיש לקזז לקדמי סכומים ששולמו לקבלנים אחרים בגין השלמת העבודות שקדמי לא השלימה את ביצוען ותיקון הליקויים שנפלו בעבודת קדמי (העבודות המפורטות בפרק 99 בחשבון הסופי).

 

מר חלבי אף הוסיף והדגיש כי התעריפים עליהם מבוסס החשבון הסופי שנערך ע”י קדמי סותרים את התעריפים שהוסכמו בין הצדדים.

 

מר חלבי עמד על הנזקים שנגרמו לדורי, לטענתה, בגין הליקויים שנפלו בעבודות קדמי ועל האיחור במסירה, בגינו תבעה דורי את הפיצוי המוסכם בסך 1,500 ₪ ליום.

 

  1. בתצהיר המשלים שהוגש מטעמו, דחה קדמי את טענות מר חלבי, הדגיש כי ה”ליקויים” הנטענים אינם ליקויים כלל, אלא שהם תיקונים הכרחיים שנעשים כדבר שבשגרה כפועל יוצא מטיב העבודה (ניקוי חזיתות), אשר מטבע הדברים נדרש לחזור עליה לאחר ביצוע עבודות נוספות שפוגמות בה. קדמי עמד על כך שבפרוייקט יבנה הירוקה עבדו מעת לעת מספר קבלנים במקביל, כאשר בה במידה שהוא נדרש לבצע תיקונים וניקוי לבניינים שנמסרו ע”י קבלנים אחרים, כך לעיתים בוצעו תיקונים ועבודות חוזרות על בניינים שמסר הוא, ואין בכך כדי ללמד על ליקוי כלשהו בעבודתו. קדמי עמד על כך שתיקונים אלו מבוצעים בהתאם להנחיות מנהל העבודה ובתוספת תשלום.

 

ביחס לתעריפים הדגיש קדמי כי התעריפים הנקובים בחשבונות החלקיים שהוגשו מטעמו אושרו פעם אחר פעם ע”י מנהלי העבודה ומהנדסי הביצוע מטעם דורי, וכי מכל מקום מעולם לא הושמעה כלפיו כל טענה בנושא.

 

פרוייקט יבנה הירוקה – דיון והכרעה

 

  1. כעולה מן המובא לעיל, בכל הנוגע לפרוייקט יבנה הירוקה, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשלושה מישורים: הראשון, בהיקף התשלומים המגיע לקדמי בגין העבודות שביצעה; השני, בטענות דורי לליקויים בעבודות ותיקונים שבוצעו ע”י קבלנים אחרים וקוזזו מהתשלומים המגיעים לקדמי; השלישי, בטענות דורי לאיחורים במסירה, אשר מזכות אותה, לטענתה, בפיצוי מוסכם.

 

אדון בעניינים אלו כסדרם.

 

היקף התשלומים שהגיע לקדמי בגין העבודות שביצעה

 

  1. לכאורה, חישוב התמורה המגיעה לקדמי בגין העבודות שביצעה – בהינתן שהיקפן אינו שנוי במחלוקת – אמור להיות תחשיב אריתמטי פשוט, של היקף העבודה שבוצעה בכל רכיב מוכפל בתעריף המוסכם לאותו רכיב. אלא, שבעוד שרכיב התמורה הפאושלי היה מוסכם בין הצדדים, הרי שבכל הנוגע לעבודות שהוסכם לגביהן על תשלום לפי מדידה, היו הצדדים חלוקים לפניי אודות התעריף המוסכם לכל אחד מרכיבי העבודה.

 

דורי הסתמכה על התעריפים המפורטים בכתב הכמויות שצורף להסכם המקורי שנחתם בין הצדדים (נספח 3 לתצהיר מר חלבי, עמ’ 80-84), בו ננקבו תעריפים מסויימים ביחס לרכיבי העבודה שלגביהם לא הוסכם על תמורה פאושלית אלא לפי מדידה; וכן על הסכמות בכתב לגבי התמורה המוסכמת ביחס לרכיבים שהתווספו בשלב מאוחר יותר (נספח 5 לתצהיר מר חלבי, עמ’ 119-120 לתצהיר).

 

קדמי טענה, כי התעריפים שהוסכמו בפועל בין הצדדים היו שונים.

 

עיקר המחלוקת הכספית בין הצדדים נובעת מפער בתעריפים ביחס לשני רכיבים (הגם שקיימים פערים נוספים): רכיב עבודות הרג’י, אשר תמורתו נקובה, לפי שעות, בכתב הכמויות שצורף להסכם בין הצדדים, אך קדמי טענה כי התעריף המוסכם היה תעריף יומי שונה; ורכיב החלפת אבנים באישור, אשר עפ”י הסיכום נספח 5 לתצהיר מר חלבי עולה לכאורה כי סוכם כי תשולם בגינו תמורה של 60 ₪ ליחידה (מעבר ל – 250 יחידות הכלולות בתמורה הפאושלית), אך קדמי טענה כי הסיכום היה כי ישולם סך של 150 ₪ ליחידה.

 

בהקשר זה יש לציין, כי בעוד שכתב הכמויות צורף כחלק מהסכם מודפס שנערך ע”י דורי ואשר קדמי טען כי הוא אמנם חתום עליו אך לא הייתה לו כל השפעה על תוכנו, הרי שנספח 5 מתעד הסכמות אליהן לכאורה הגיעו הצדדים בישיבה “אחד על אחד” של קדמי מול מנהל הפרוייקט מר חלבי, כאשר שני הצדדים חתומים על הסכמות אלו (למצער, נכונים דברים אלו בכל הנוגע לעמ’ 119 בנספח 5, המתעד חלק מן התעריפים). יחד עם זאת, בכל הנוגע לתמורה המוסכמת לגבי הרכיב של החלפת אבן באישור, עמד מר קדמי בעדותו לפניי על כך, שלעולם לא היה מסכים למחיר של 60 ₪ ליחידה, שהוא מחיר מגוחך, והוא אף עמד על כך שהרישום המופיע בנספח 5 ביחס למחיר שהוסכם לגבי רכיב זה שוּנה, כפי שאכן ניתן להיווכח מעיון בו. מקורו של הנספח לא הוגש ולא הוצג לעיוני.

 

כעולה מן הראיות שהובאו לפניי, שיטת ההתחשבנות הייתה כזו, שמידי חודש הייתה קדמי מגישה חשבון חלקי המסכם את העבודות שבוצעו על ידה באותו חודש, ומפרטת את התמורה המגיעה לה (לשיטתה) בגינן. זמן מה לאחר מכן, היה נשלח מטעם דורי חשבון מודפס ומאושר, בו נכללת התמורה שאושרה לאותו חשבון חלקי, תוך פירוט רכיבי העבודות שאושרו והתמורה שאושרה בגינן (כאשר ככלל, התעריפים שננקבו לכל יחידה ברכיבי העבודה השונים, תאמו את התעריפים המפורטים בהסכמות בכתב בין הצדדים).

 

קדמי טענה, כי התעריפים שננקבו בחשבונות החלקיים שהוגשו מטעמה הם התעריפים שהוסכמו בפועל בין הצדדים. להוכחת טענה זו, הדגיש קדמי, כי כל החשבונות החלקיים שהגיש אושרו ע”י מנהלי העבודה בשטח, כמו גם חלק מן התעריפים שאושרו בחתימת ידם (ראו למשל נספח א לתצהיר המשלים של מר קדמי), והוסיף והטעים, כי פעם אחר פעם הגיש חשבונות חלקיים והעביר דיווחים אלו לדורי, באמצעות מר חלבי עצמו, על פי תעריפים אלו, ואיש לא טען בפניו כי התעריפים שנקב אינם נכונים. יתר על כן, לטענת מר קדמי, החשבונות החלקיים החודשיים שאושרו ע”י דורי לתשלום תאמו, פחות או יותר, בשורה התחתונה, את הסכומים שדרשה קדמי עבור עבודתה באותו חודש, ואולם פירוט החשבון החלקי המאושר היה מנותק מן המציאות הן ברכיבים שבוצעו והן בתעריפים שהוסכמו. מר קדמי טען, כי המנהלים מטעם דורי מולם עבד הניחו את דעתו שאין לו מה לדאוג בעניין זה, ולפיכך, כל עוד הסכומים ששולמו לו היו סבירים ביחס להיקפי העבודה שבוצעו, הניח לעניין.

 

  1. עדותו של מר קדמי עשתה רושם מהימן ביותר, ולא מצאתי להטיל כל דופי באמינותו. על אף שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, מצאתי בהחלט כי ניתן לאמץ אותה ולהסתמך עליה, לאור האמון הרב שעוררה עדותו, ובהתחשב בחיזוקים רבים שקיבלה במסמכים בכתב ובהתנהלות הצדדים, כפי שאפרט להלן. לפיכך, מצאתי ליתן אמון מלא בעדות קדמי, לפיה מעולם לא נשמעה כל טרונייה כלפיו בכל הנוגע לתעריפים שנקב בחשבונות החלקיים, אשר תאמו את מה שהוסכם בפועל בין הצדדים, ובכל פעם שהלין על החשבונות החלקיים שנמסרו לו מטעם דורי, ואשר לא תאמו את המוסכם בין הצדדים, הרגיעו אותו מנהלי דורי כי “יהיה בסדר” ובסופו של יום הוא יזכה לקבל את המגיע לו. ממילא, דורי לא טענה כי אי פעם מי מטעמה העיר לקדמי או הפנה את תשומת ליבו לטעות בתעריפים.

 

יתר על כן, בכל הנוגע לטענות קדמי בדבר ההתנהלות בהתחשבנות בין הצדדים, לא זו בלבד שעדותו של מר קדמי לא נסתרה, אלא שהיא קיבלה חיזוק מעדותו של מר חלבי. כך, קדמי טען, כי מנהל הפרוייקט הרגיע אותו כי הוא “משחק” עם הסעיפים ומעביר תשלומים בין סעיף לסעיף על מנת לגרום לאישור החשבון ע”י ההנהלה הבכירה של דורי, וכי בסופו של יום ידאג להשלים את הפערים ולשלם לקדמי את המגיע לו מחשבון “חריגים” אשר בסמכותו כמנהל פרוייקט. בעדותו לפניי, אכן סיפר מר חלבי כי עפ”י המדיניות הקודמת של דורי, אשר השתנתה עם חילופי ההנהלה בדורי (אשר מר חלבי לא זכר מתי במהלך חיי הפרוייקט התרחשה), היה בסמכותו לאשר תשלומים נוספים לקבלן במסגרת פרק החריגים (עמ’ 31 לפרוטוקול ש’ 8-9). בהמשך, הבהיר מר חלבי כי לאחר שהנהלת דורי החדשה אסרה עליו לאשר חריגים, נהג לאשר תשלומים לקבלן בגין רכיבים אותם התכוון לכלול ב”חריגים”, במסגרת אחד או יותר מסעיפי העבודות האחרים, בהם השתמש כ”בנק” (ראו עמ’ 34 לפרוטוקול ש’ 9-11; כלשונו: “אני שיחקתי עם זה איך שנוח לי”). לטענת מר חלבי, רק במסגרת החשבון הסופי נעשה האיזון.

 

  1. ואכן, את הגנתה מפני תביעת קדמי בכל הנוגע לפרוייקט יבנה הירוקה, ואת כתב התביעה שכנגד שהגישה בעניין זה, ביססה דורי על אותו חשבון סופי נגדי שנערך על ידי מר חלבי לאחר הגשת התביעה, ואשר במסגרתו, לטענת דורי, נערך תחשיב ממצה של מכפלת היקפי העבודה שבוצעה ע”י קדמי מכל סוג, בתעריף המוסכם עבור סוג זה של עבודה.

 

החשבון הסופי מטעם דורי צורף כנספח 17 לתצהיר מר חלבי (עמ’ 209 לתצהיר). בחשבון זה, ארבע טבלאות, כאשר בשתי הטבלאות הראשונות ניתן למצוא גם תשלומים עבור עבודות שבוצעו וגם קיזוזים בגין עבודות ששולמו (או אושר תשלומן) ביתר במסגרת חשבונות קודמים; בטבלה השלישית תשלום בגין חריגים שטרם אושר קודם לכן, עבור רכיב של החלפת אבנים באישור; ובטבלה הרביעית קיזוזים בגין תיקונים ועבודות שבוצעו ע”י אחרים במקום קדמי.

 

עפ”י השורה התחתונה של חשבון זה, כאמור, נמצאת קדמי ביתרת חובה כלפי דורי בסך 500,161 ₪.

 

  1. אלא, שכאמור, חשבון סופי זה אינו עולה בקנה אחד עם החשבונות החלקיים אשר אושרו במהלך התקופה ע”י דורי עצמה. עיון בחשבונות החלקיים שאושרו ע”י דורי במהלך תקופת עבודתה של קדמי באתר מלמד, כי אין קשר בין החשבונות החלקיים שאושרו ע”י דורי לבין החשבון הסופי שנערך על ידה בדיעבד ושימש בסיס לעמדתה בהליך זה. למעשה, אין על כך כל מחלוקת, שכן מר חלבי אישר לפניי כי ביצע שינויים רבים בחשבון זה (ראו עמ’ 34 לפרוטוקול ש’ 3-4), ואף אישר בעדותו לפניי, כי לכתחילה אושרו חשבונות חלקיים פיקטיביים (במובן זה שנכללו בהם, בחלק מן הרכיבים, עבודות בהיקפים גדולים מאלו שבוצעו בפועל, אשר שימשו כ”בנק” לתשלומים עבור רכיבים אחרים שלא אושרו), ואילו במסגרת החשבון הסופי ערך קיזוזים שונים של רכיבים אלו על מנת להתאימם להיקף העבודות שבוצעו בפועל.

 

  1. כך, למשל, בכל הנוגע לרכיב של ביצוע חיפוי בעיבוד מוטבה, אין מחלוקת כי אושרו ע”י דורי לתשלום במסגרת החשבונות החלקיים, עבודות בהיקף של 2,615 יחידות, עפ”י תעריף של 90 ₪ ליחידה. בפועל, אין מחלוקת על כך שקדמי ביצעה אך ורק 84 יחידות מרכיב זה, והיא מעולם לא דרשה תשלום בגין היקפים גדולים יותר של ביצוע רכיב זה של העבודה. למרות זאת, חודש אחר חודש, אושרו לה ע”י דורי תשלומים עבור רכיב של ביצוע חיפוי בעיבוד מוטבה, הגם שאלו כלל לא נכללו בחשבון שהוגש ע”י קדמי (ראו, בין היתר, חשבון חלקי מספר 4 – עמ’ 106 לתצהיר קדמי, במסגרתו אושרו 154.2 יחידות של חיפוי אבן בעיבוד מוטבה בתעריף של 90 ₪ ליחידה, הגם שבחשבון הקודם שהגישה קדמי לחודש זה (עמ’ 103-104 לתצהיר) כלל לא נכלל רכיב זה של עבודה; באופן דומה, גם בחשבון חלקי מספר 5 אושרו לתשלום 124.5 יחידות נוספות מאותו רכיב, הגם שלא נכללו כלל בחשבון שהוגש ע”י קדמי (השוו עמ’ 112-113 לתצהיר קדמי – החשבון שהוגש, לעמ’ 115 – החשבון שאושר; וכך הלאה, גם בחשבונות החלקיים הבאים (6-11), פעם אחר פעם, אושרו לתשלום ע”י דורי היקפים משתנים נוספים של עבודה מסוג זה הגם שלא נכללה כלל בחשבונות החלקיים שהוגשו ע”י קדמי).

 

ואכן, מר חלבי אישר בעדותו כי כך נהג להעביר תשלומים לקבלן עבור רכיבים מסויימים, במסגרת רכיבים אחרים, לרבות רכיב המוטבה, אשר שימשו אותו כ”בנק”. כלשונו: “היות וחתכו אותי לא לעשות חריגים שילמתי על דברים שהוא עשה בסעיפים אחרים. המוטבה היה הבנק. גם סעיפים אחרים. אני שיחקתי עם זה איך שנוח לי. החשבון הזה היה האיזון. איזנו את החשבון”. (עמ’ 34 ש’ 9-11).

 

  1. לעומת זאת, בגין רכיבים אחרים של העבודה, אשר כן בוצעו ע”י קדמי, דווחו על ידה ונדרש תשלום בגינם במסגרת החשבונות החלקיים שהגישה לדורי – לא נכללה כל התייחסות בחשבונות החלקיים שאושרו ע”י דורי. המקרה המובהק לכך הוא הרכיב של החלפת אבנים באישור, אשר התמורה המוסכמת בגינו הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים בהליך לפניי. אין מחלוקת, כי במהלך תקופת עבודתה של קדמי באתר, בוצעה על ידה עבודה של החלפת אבנים באישור בהיקף של 3,678 יחידות. אף אין מחלוקת, כי בכל אחד מן החשבונות החלקיים (החל מחשבון חלקי מספר 5 שהוגש באוקטובר 2013; עד אז כנראה הייתה החלפת האבנים במסגרת הכמות הכלולה בתמורה הפאושלית), דווח היקף העבודה ברכיב זה, תוך ציון מספר האבנים שהוחלפו באותו חודש, כאשר היקף העבודה אושר ע”י מנהלי העבודה בשטח בהתאמה (כך, למשל, בחשבון חלקי מספר 5 דווח על החלפת 310 אבנים (עמ’ 113 לתצהיר קדמי); בחשבון חלקי מספר 6 דווח על החלפת 310 אבנים (עמ’ 122); בחשבון חלקי מספר 7 דווח על החלפת 160 אבנים (עמ’ 133 לתצהיר) וכך הלאה). בכל אחד מן החשבונות החלקיים נדרשה התמורה בגין רכיב החלפת האבנים באישור, עפ”י התעריף של 150 ₪ ליחידה (למעט חשבון חלקי מספר 5 אשר יש בו טעות חישובית קלה).

 

על אף האמור, באף אחד מן החשבונות החלקיים שאושרו ע”י דורי לא ניתן למצוא אישור לביצוע תשלום כלשהו בגין החלפת אבנים באישור: לא בתעריף שנדרש, ולא בכל תעריף אחר. זאת, הגם שכאמור אין כלל מחלוקת כי בוצעו ע”י קדמי עבודות ברכיב זה מידי חודש (החל מחודש אוקטובר 2013), הן אושרו ע”י מנהלי העבודה של דורי, ואף דווחו ע”י קדמי ונדרש עבורן תשלום מידי חודש בחודשו בהתאם להיקף העבודה שבוצעה בחודש החולף.

 

בחקירתו הנגדית, אישר מר חלבי לשאלת ב”כ קדמי כי אכן בחשבונות החלקיים לא שילם לקדמי עבור הרכיב של החלפת אבנים באישור, על אף שבוצעה העבודה, ואילו בחשבון הסופי שנערך ע”י דורי נכלל התשלום עבור רכיב זה (במסגרת פרק 90 – הטבלה השלישית), כאשר עלותו קוזזה מתשלומים אחרים שאושרו קודם לכן ע”י דורי: “לא היה לי סעיף פתוח, אז שילמתי אותו בסעיפים הקטנים האלה, שאחר כך, בסיכום הכללי הורדתי אותם” (עמ’ 34 לפרוטוקול ש’ 17-18).

 

  1. דוגמא משמעותית נוספת לפערים בין החשבונות החלקיים לחשבון הסופי, שהיא במוקד המחלוקת הכספית בין הצדדים לפניי, היא התשלום עבור עבודות הרג’י, שמשמעותן עבודות המשולמות לפי היקף עבודתו של פועל מטעם קדמי (בשעות עבודה או בימים), תוך הבחנה בין פועל מקצועי לעוזר. קדמי טען, כי סוכם בין הצדדים כי ישולם לו תשלום ברכיב זה לפי יום עבודה של פועל, לפי תעריף של 800 ₪ ליום עבודה של פועל. לעומת זאת, בכתב הכמויות שצורף להסכם בין הצדדים, נרשם כי התשלום יהיה לפי שעה, עפ”י תעריף של 55 ₪ לשעת עבודה של פועל מקצועי ו – 45 ₪ לשעת עבודה של עוזר (עמ’ 80 לתצהיר מר חלבי).

 

עיון בחשבונות החלקיים שהוגשו לביצוע מידי חודש ע”י קדמי מעלה, כי בתחילת ביצוע העבודות, כמעט ולא בוצעו עבודות ב”רג’י”, אלא שעות ספורות, אשר תומחרו לפי שעה (כך, בחשבון חלקי מספר 1 לא דווח כלל רכיב רג’י, בחשבון חלקי 2 – דווחו 3 שעות (עמ’ 86 לתצהיר קדמי)). ואולם, החל מהחשבון החלקי מספר 3, אשר הוגש בחודש אוגוסט 2013, הקפידה קדמי מידי חודש לדווח על כמות ה”יומיות” שעבדו פועלים מטעמה, ודרשה תשלום בגינן, עפ”י התעריף של 800 ₪ ליום. בחשבונות הנגדיים שאושרו מידי חודש ע”י דורי, אושרו לקדמי תשלומים עבור עבודות ברג’י, בסכומים הדומים לאלו שנדרשו על ידה, אולם ע”י עריכת תחשיב (פיקטיבי) של כמות שעות מוכפלת בתעריף השעתי הנקוב בכתב הכמויות שצורף להסכם. כך, למשל, בחשבון חלקי מספר 3 של קדמי דווחו 14.5 יומיות של שני פועלים, סה”כ 29 יומיות, בגינן נדרש תשלום בסך 23,200 ₪ המשקף תעריף של 800 ₪ ליום (עמ’ 95 לתצהיר קדמי); בחשבון המקביל שאושר ע”י דורי, אושר לתשלום בגין רכיב הרג’י סכום כולל של 28,840 ₪, אשר פוצלו בצורה מלאכותית ל -468.5 שעות עבודה של פועל מקצועי, ו – 70 שעות עבודה של עוזר, כשכל אחת מכמות שעות אלו מוכפלת בתעריף השעתי המתאים הנקוב בכתב הכמויות (55 ₪ ו- 45 ₪ בהתאמה). יצויין, כי לפירוט המלאכותי של שעות עבודה של פועל מקצועי ושעות עבודה של עוזר אין זכר לא בדיווחים החודשיים של קדמי ולא באישורים של מנהלי העבודה של דורי בשטח. כך, גם בחשבונות החלקיים הבאים, ניתן לראות כי קדמי  מדווחת מידי חודש על כמות ה”יומיות”, לפי תעריף של 800 ₪ ליום, ואילו בחשבון המאושר ע”י דורי קיים פירוט שעתי, כאשר בחלק מן החשבונות אף אושר לקדמי תשלום העולה בהרבה על זה שנדרש בגין עבודות רג’י (ראו למשל חשבון חלקי מספר 4 וכן בעדותו של מר חלבי, עמ’ 31 לפרוטוקול ש’ 23-29).

 

בעניין זה, יש להעיר, כי מעבר לחשבונות החודשיים במסגרתם דיווחה קדמי על כמות היומיות שבוצעה ע”י פועלים מטעמה באתר, צורפו לתצהירו של קדמי מסמכים נוספים המחזקים את טענת קדמי כי התמורה של 800 ₪ ליום הייתה התמורה המוסכמת בגין עבודות הרג’י. כך, ביום 7.5.2014 שלח קדמי מייל למר חלבי אליו צירף – לפי האמור במייל, לבקשת האחרון – את טבלת היומיות שבוצעו ע”י קדמי במהלך הפרוייקט כולו, תוך ציון התמורה הנדרשת לגביהן לפי תעריף של 800 ₪ ליום (נספח ז’ לתצהיר קדמי, עמ’ 188-197). לפי הראיות שהובאו לפניי, מר חלבי לא חלק על האמור במייל זה, ולא הזדעק להתריע כי האמור בו אינו תואם את התעריפים המוסכמים.

 

על כך יש להוסיף, כי כפי שהערתי לעיל, התנהגות הצדדים בפועל מלמדת על כך שהצדדים לא פעלו לפי ההסכמות המקוריות הכלולות בכתב הכמויות, בו נקבע, כאמור, תעריף שעתי, המשתנה בין עובד מקצועי לעוזר. וכך, בכל הדיווחים של קדמי על עבודות הרג’י, אשר אושרו ע”י מנהלי העבודה של דורי, אין כל התייחסות להבחנה בין פועל מקצועי לעוזר, ואין כל מדידה שעתית אלא ספירה של ימי עבודה בלבד.

 

  1. להשלמת התמונה יוער, כי גם בנוגע לרכיבים אחרים, אישר מר חלבי בעדותו לפניי כי החשבונות החלקיים שנערכו על ידו מטעם דורי ואושרו, אינם משקפים את המוסכם ואת מה שבוצע בפועל (ראו עמ’ 31 לפרוטוקול ש’ 30 עד עמ’ 32 לפרוטוקול ש’ 3).

 

  1. הנה כי כן, החשבון הסופי שנערך ע”י דורי לאחר הגשת התביעה, אשר עליו מבוססת העמדה שנקטה לפניי בהליך זה ביחס לתמורה המגיעה לקדמי בגין העבודות בפרוייקט יבנה הירוקה, ואשר במסגרתו לכאורה נערך תחשיב של היקף העבודות שבוצעו מוכפל בתעריף המוסכם לכל עבודה – למעשה סותר חשבונות קודמים שאושרו ע”י דורי עצמה.

 

יתר על כן, עיון ברצף החשבונות החלקיים שהוגשו ע”י קדמי והשוואתם לחשבונות החלקיים שאושרו ע”י דורי מידי חודש בחודשו, מלמד כי יש ממש בטענות קדמי כי החשבונות נערכו בצורה פיקטיבית על מנת להתאים, פחות או יותר, לסכום שדרש באותו חודש, מבלי שתהיה הלימה בין הרכיבים שאושרו לתשלום בכל אחד מן החשבונות החלקיים שנערכו ע”י דורי לבין העבודה שבוצעה בפועל. הסכומים לא תאמו אחת לאחת, אך בדרך כלל היו קרובים לסכום שנדרש באותו חודש, ולעיתים שולמו סכומים מופחתים אשר הושלמו לאחר מכן (ראו הפער בין החשבונות החלקיים 2-3 ששולמו בחסר, לחשבון 4 במסגרתו אושר יותר מכפי שהתבקש).

 

  1. חשוב לציין, כי לא הובא מטעם דורי כל הסבר מניח את הדעת מדוע היה צורך לערוך חשבונות חלקיים פיקטיביים כאמור. בתצהירי העדות מטעם דורי לא ניתן למצוא כל הסבר או התייחסות לדברים, ואף בחקירתו הנגדית לא עלה בידי מר חלבי להבהיר מה פשר ומקור התנהלות תמוהה זו. כך, מר חלבי אמנם אישר לפניי כי בחשבונות החלקיים “נויידו” תשלומים מרכיב לרכיב בצורה פיקטיבית, תוך שהאיזון בוצע בחשבון הסופי, אך לא הבהיר מדוע היה לכתחילה צורך לנייד תשלומים כאמור. לשון אחר, אם לכתחילה הייתה הכוונה “לאזן” את הדברים במסגרת החשבון הסופי, לא ברור מדוע לא נעשה בפועל מה שהיה על דורי לעשות למן החשבון הראשון – דהיינו לאשר את התשלום בגין העבודות שבוצעו לפי התעריף המאושר. תהייה זו נותרה ללא כל מענה או הסבר מטעם דורי.

 

  1. בנסיבות אלו, מסקנתי הברורה מן הראיות שהובאו בפניי, לאור התרשמותי מן העדויות ומהשתלבותן במסמכים הכתובים, כי יש לאמץ את עדותו של מר קדמי, לפיה לכתחילה הוסכם כי ישולמו לו התעריפים שהוסכמו בין הצדדים בפועל, ולא אלו שננקבו בכתב הכמויות שצורף להסכם. אלא, שמר חלבי, כמנהל הפרוייקט, סמך על הגמישות שניתנה לו ע”י ההנהלה הקודמת של דורי, והאמין כי יהיה בכוחו בסופו של יום לאזן את התשלומים המגיעים לקדמי במסגרת החשבון הסופי, ע”י הוספת עבודות (ובפרט, כך נראה, עבודות החלפת האבנים באישור) בפרק 90 “חריגים”. אלא, שלאחר שהתחלפה ההנהלה בדורי במהלך הפרוייקט (ראו עמ’ 31 לעדות מר חלבי ש’ 15-17), וביתר שאת לאחר שנתגלעה המחלוקת בין הצדדים, פחתה גם הנכונות וגם היכולת של מר חלבי לאשר לקדמי תשלומים כפי שהוסכם ביניהם בפועל.

 

במצב דברים זה, לאחר שנדרש ע”י דורי, בתגובה למכתב ההתראה שנשלח ע”י קדמי לפני הגשת התביעה, לערוך חשבון סופי בגין עבודתה של קדמי באתר, ערך מר חלבי חשבון סופי הנצמד לתעריפים המקוריים שאושרו ע”י ההנהלה, ובמסגרתו, על מנת ליישב את הפערים בין מה שאושר בחשבונות החלקיים למה שבוצע בפועל, נערכו קיזוזים ניכרים של היקפי העבודה שהתשלום בגינם אושר במסגרת רכיבים פיקטיביים שנכללו בחשבונות החלקיים שאושרו ע”י דורי.

 

ואולם, אין בכך כדי לשנות את המסקנה, כי התנהלות הצדדים בפועל מלמדת כי למעשה זנחו את ההסכמות המקוריות שתועדו בהסכם בכתב בכל הנוגע לתעריפים המוסכמים, פעלו לפי תעריפים אחרים שהוסכמו ביניהם בפועל, כאשר קדמי דיווחה על תעריפים אלו בזמן אמת, ואילו דורי מצידה אישרה אותם (פחות או יותר), באמצעות מר חלבי. דורי אמנם נמנעה מלאשר תשלום עבור רכיבים או בתעריפים אשר אינם מתועדים בהסכמות בכתב, אולם “סידרה” את המספרים והרכיבים כך שיתאימו לתוצאה הרצויה, והכל מתוך כוונה שבסופו של יום ישולמו הרכיבים החסרים דרך פרק 90.

 

  1. להשלמת התמונה יש להתייחס למחלוקת צדדית שהתגלעה בין הצדדים לפניי בשאלה מתי הסתיימה עבודתה של קדמי באתר, והאם ומתי הוגש ע”י קדמי החשבון הסופי. למחלוקת זו חשיבות מסויימת משום שיש בה כדי ללמד על התנהלות הצדדים ביחסים ביניהם, כפי שהשתקפה גם בהליך לפניי, והיא מחזקת להשקפתי את גרסתה של קדמי ביחס להשתלשלות העניינים.

 

קדמי טענה, כי החשבון הסופי שצורף למכתב ההתראה מחודש ינואר 2015 (נספח ו’ לתצהיר קדמי, עמ’ 181-183) הוגש כבר בזמן אמת. דורי מצידה הטעימה והדגישה, כי החשבון אינו נושא תאריך ואין כל אינדיקציה לכך שנשלח בזמן אמת. דורי טענה, כי החשבון החלקי 11 שהוגש באפריל 2014 היה החשבון החלקי האחרון שהוגש לה ע”י קדמי, וכי קדמי לא הגישה לאחר מכן כל חשבון נוסף ואף לא הגישה חשבון סופי עד למכתב ההתראה האמור (ראו סעיף 9(ב)-9(ד) לתצהיר מר חלבי).

 

מעיון בתכתובות בין הצדדים מחודשים אפריל/מאי 2014 ואילך עולה, כי בחודש אפריל 2014 נשלח אותו חשבון חלקי 11 ובחודש מאי 2014 נשלחו חשבונות נוספים. כך, במייל מיום 10.5.2014 כותב קדמי לחלבי “מצ”ב חשבון סופי של כל הפרוייקט, עבודות ותשלומים, לא כולל חודש מאי” (נספח ז’ עמ’ 198 לתצהיר קדמי) וביום 26.5.2014 נשלח חשבון משלים לחודש מאי (נספח ז’ עמ’ 201 לתצהיר קדמי). בין לבין נשלחו מסרונים רבים בהם מפציר קדמי בחלבי לחזור אליו לגבי החשבון ולדבר איתו, שכן הוא לחוץ בכסף והחשבון מעוכב זה זמן רב. מסרונים אלו נמשכו גם בחודש יוני 2014, כאשר חלבי ככלל אינו משיב להם או שמשיב כי הוא עסוק ומבטיח לקדמי שיחזור אליו בהקדם לאחר שיעבור על החשבון.

 

מטעמה של דורי לא ניתן כל הסבר לדברים אלו, וברי כי גרסתה לפיה חשבון 11 היה החשבון האחרון שהוגש נסתרה. בנסיבות אלו, אין לי אלא לאמץ את עדותו של קדמי, וממילא, מצאתי את ההסברים שנתן מר קדמי בחקירתו הנגדית לתהיות שהעלה ב”כ דורי בעניין זה, כמניחים את הדעת (ראו עמ’ 11 לפרוטוקול ש’ 11 עד עמ’ 12 ש’ 8).

 

  1. הדברים עולים בקנה אחד גם עם טענות קדמי לגבי מועד סיום העבודות באתר.

 

קדמי טענה, כי העבודות באתר הסתיימו בחודש מאי 2014, אז מסרה אותן לשביעות רצונם של מנהלי העבודה בשטח (ראו נספחי ג’ לתצהיר קדמי ובפרט עמ’ 46 המלמד על מסירת בניינים 7-8; עמ’ 47 (צורף בטעות פעמיים גם בעמ’ 53) המעיד על מסירת בניין 6; ועמ’ 59 המלמד על מסירת בניין 3) ואף הגישה את החשבון הסופי (נספח ז’ לתצהיר).

 

דורי מצידה טענה כי רק בעקבות מבצע צוק איתן הפסיקה קדמי להגיע לאתר (ראו סעיף 8(ו) לתצהיר מר חלבי), וזקפה לחובתה של קדמי גם ליקויים שהתגלו בחודש אוגוסט 2014. ואולם, דורי לא הצליחה להראות כל אינדיקציה לכך שקדמי עבדה באתר לאחר חודש מאי 2014. כך, כל התכתובות והמסרונים שהוגשו מטעם קדמי (נספחי ז’ לתצהיר), ואשר מהם עולה התנהלות כמעט חד צדדית של מרדף של קדמי אחר חלבי בעניין החשבון הסופי, נותרו ללא מענה. כך, גם אישורי מנהלי העבודה בשטח, המלמדים על כך שהעבודות בוצעו והושלמו עד לחודש מאי 2014 – נותרו אף הם ללא מענה. לא זו בלבד שדורי לא הציגה שום מסמך בכתב  – יומן עבודה, סיכום בכתב, חשבון חלקי או תכתובת המעידה על התנהלות כלשהי בין הצדדים לאחר חודש מאי 2014, היא אף לא זימנה לעדות אף אחד ממנהלי העבודה החתומים על אישורי הביצוע שהוגשו ע”י קדמי, והסתפקה בטענה שעפ”י ההסכם בין הצדדים אישורי מנהלי העבודה בשטח אינם מהווים אישור על מסירת העבודה.

 

מר חלבי אף לא הצליח בעדותו לסתור את טענות קדמי כי עפ”י החשבונות שאישרה דורי עצמה, הושלמו עד לחודש אפריל 2014 כ –95% מהעבודות, וכי לאחר חודש מאי לא שולם לקדמי דבר (עמ’ 35 לפרוטוקול ש’ 24 עד עמ’ 36 לפרוטוקול ש’ 5).

 

  1. על יסוד האמור אני קובעת, כי קדמי סיימה את העבודות באתר כבר בסוף חודש מאי 2014, ובשלב זה אף הוגש על ידה החשבון הסופי.

 

למרות זאת, ולמרות שבמשך שבועות ארוכים שב ופנה קדמי לחלבי וביקשוׂ לעבור על החשבון, לאשרו, ולשלם לקדמי את התמורה שנותרה לתשלום – לא שילמה דורי לקדמי את יתרת התמורה, ואף לא הציגה כל חשבון סופי מטעמה שיהיה בו כדי ליתן ביטוי לפערים כאלו או אחרים הקיימים בין הצדדים.

 

  1. כפי שהערתי לעיל, יש לדברים גם משמעות לעניין המחלוקת בין הצדדים בדבר גובה התמורה המוסכמת, ולהשקפתי הם מחזקים את עמדתה של קדמי בעניין זה.

 

כפי שציינתי, על יסוד הראיות שהונחו לפניי, מצאתי לקבוע כי בפועל סוכם בין הצדדים על תשלום תעריפים אחרים מאלו הנקובים בהסכם הכתוב בין הצדדים, כאשר מר חלבי מצא, במהלך החשבונות החלקיים, “לשחק” (כלשונו) בין הרכיבים השונים של תשלום התמורה כך שמחד יהיה בחשבון החלקי שאושר כדי ליתן לקדמי תמורה הולמת בגין עבודתה במסגרת אותו חודש ולהפיס את דעתה כך שתמשיך לעבוד במלוא התפוקה באתר; ומאידך יעברו החשבונות החלקיים את עינה הבוחנת של הנהלת החשבונות הבכירה של דורי, אשר בחנה את התעריפים שאושרו בהתאם להסכמות בכתב. דומה, כי מר חלבי סמך על כך שבסופו של יום, יתאפשר לו לאשר את יתרת התמורה לגביה התחייב כלפי קדמי, במסגרת פרק החריגים. משעה שההנהלה התחלפה, ובוטלה הרשאתו לאשר תוספות תשלום במסגרת פרק החריגים, לא יכול היה עוד חלבי להמשיך ב”משחק” עם המספרים. מר חלבי היה אמור, אפוא, להפיק חשבון נגדי לקדמי בגין היתרה לתשלום, אך הוא לא יכול היה ליישב חשבון זה עם התעריפים הנקובים בכתב הכמויות (שהרי הכמויות שהוכפלו בהם במסגרת החשבונות החלקיים היו פיקטיביות), ואף לא היה בפיו מענה מניח את הדעת למר קדמי מדוע אינו מאשר את החשבון הסופי שהגישה קדמי חרף ההסכמות בין הצדדים וחרף העובדה שהעבודות הושלמו ונמסרו לשביעות רצונם של מנהלי דורי.

 

במצב דברים זה, הוסיף מר חלבי והתחמק מאישור החשבון הסופי שהוגש ע”י קדמי, חרף תחנוניו והפצרותיו של מר קדמי בעניין, ובסופו של דבר, לאחר שהסתמן כי הדברים התגלגלו לכדי תביעה משפטית, התנער מהתחייבויותיו כלפי קדמי. כפי שאראה להלן, בערך באותו שלב גם נולדו לפתע טענות בדבר עיכובים וליקויים שנפלו בעבודת קדמי, הגם שקודם לכן לא הייתה לאיש ממנהלי דורי כל טרונייה כלפי קדמי ביחס לאיכות העבודה שביצעה, ועל אף שהעבודה הסתיימה ונמסרה שבועות ארוכים קודם לכן.

 

  1. העולה מן המקובץ, כי אני דוחה את החשבון הסופי שנערך ע”י דורי, ואשר כאמור סותר את החשבונות החלקיים שאושרו על ידה, וקובעת כי בפועל הוסכמו בין הצדדים תעריפים שונים מאלו הנקובים בו.

 

בפרט, בכל הנוגע לעבודות הרג’י, ובסטייה מן התעריפים הנקובים בכתב הכמויות שצורף להסכם המקורי שנחתם בין הצדדים, אני קובעת כי בפועל הסכימו הצדדים על תשלום תמורה בסך 800 ₪ ליום.

 

בכל הנוגע לרכיב החלפת אבנים באישור (מעבר לכמות הכלולה בתמורה הפאושלית), אני קובעת כי הוסכם בין הצדדים כי ישולם תעריף של 150 ₪ ליחידה. מסקנה זו אני מסיקה על אף העובדה שהוצג לפניי שבסיכום בכתב יד בחתימת קדמי הוסכם לכאורה על תעריף של 60 ₪ ליחידה (נספח 5 לתצהיר מר חלבי), משעה שהמספר הרשום במסמך זה אינו ברור ולא הוצג לי המקור ע”י דורי; לאור עדותו של מר קדמי לפניי אשר מצאתי ליתן בה אמון; לאור נספח א’ לתצהיר המשלים מטעם קדמי במסגרתו אושר בחתימת מהנדס ביצוע מטעם א. דורי מחיר של 150 ₪ ליחידה; ובהתחשב בהתנהלות המצטברת בין הצדדים עליה עמדתי לעיל, ממנה עולה כי פעם אחר פעם דיווחה קדמי על ביצוע עבודות החלפת אבנים ודרשה תשלום בגינן לפי התעריף של 150 ₪ ליחידה, דורי לא הסתייגה מתעריף זה, ובחשבון הנגדי בחרה לשלם לקדמי על רכיבים אחרים, פיקטיביים, מבלי להתייחס לרכיב העבודה של החלפת אבנים באישור.

 

מסקנות אלו יפות גם ביחס ליתר התעריפים שננקבו בהסכמים בכתב אך שונו בהסכמה בהתנהגות הצדדים, כפי שפירטתי בהרחבה לעיל, כך שיש לאמץ את התעריפים שננקבו בחשבונות החלקיים שהגישה קדמי.

 

  1. נותרה לדיון טענת דורי לפיה עפ”י הוראות ההסכם בין הצדדים, אין מקום למסקנה כי היה שינוי בהתנהגות של הוראות ההסכם ובכלל זאת של התעריפים המוסכמים במסגרתו בשל התנהלותה של דורי בכל הנוגע לחשבונות החלקיים. טענה זו מבססת דורי על הוראות סעיף 6 להסכם, אשר קובע, בסעיף קטן ב’, כי כל עבודה ו/או חשבון לא ייחשבו כמאושרים עד לאישורם ע”י דורי ו/או המזמין; וכי אישור החשבונות וביצוע תשלומי ביניים לא ישמש כהסכמה לכמויות ו/או למחירים שצויינו בחשבונות ו/או כהסכמה לאישור וקבלת העבודות בחשבונות הביניים. נוסף על כך, קובע סעיף 6(ט) להסכם, כי המחירים הנקובים בנספח א’ (כתב הכמויות) הם קבועים ומהווים את התמורה המלאה והסופית המגיעה לדורי; סעיף 6(י) קובע כי כל עבודה נוספת (לרבות עבודה ברג’י) ו/או כל שינוי יבוצעו רק על פי דרישה בכתב חתומה על ידי דורי, ויחושבו עפ”י המחירים הקבועים בכתב הכמויות או העקרונות הגלומים בו; וסעיף 17 להסכם קובע כי כל שינוי מהוראות ההסכם לא יהיה בתוקף אלא אם נעשה בכתב ומראש ואין לפרש שתיקתה של דורי כהסכמה לכל ויתור.

 

דין הטענה להידחות.

 

ראשית, אני סבורה כי מכח הכלל של פרשנות נגד המנסח, ובפרט משמדובר בחוזה אחיד שתנאיו נוסחו ע”י דורי לפי צרכיה ורצונה והוכתבו על ידיה לקדמי, כמו גם לקבלני משנה אחרים, יש לפרש את הוראותיו בצמצום, ובמקרה של ספק – לחובתה של דורי. ברוח זאת, יש לקבוע, כי ההתנהלות שהייתה בין הצדדים כמפורט לעיל – שיש לה ראשית עיגון בכתב (בחשבונות החלקיים העקביים של קדמי) והשלמה בהתנהגות – מהווה שינוי בהסכמה של הוראות ההסכם, גם בכל הנוגע לתעריפים המוסכמים.

 

  1. אכן, עפ”י ההלכה הפסוקה, לא בנקל ייקבע כי הצדדים שינו בהתנהגות הסכם שנכרת ביניהם בכתב. הנטל המוטל על בעל הדין המבקש לחרוג מהוראות ההסכם בכתב ולטעון כי בפועל התגבשו בין הצדדים הסכמות אחרות, הוא נטל כבד.

 

יפים לעניין דברי בית המשפט העליון (כב’ הנשיא דאז שמגר) בע”א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע”מ נ’ גזית הדרום בע”מ, פ”ד מו(4), 35:

 

“עקביותם הפנימית של דיני החוזים מחייבת, כי המסקנה שהוראה חוזית שונתה או בוטלה תושתת על בסיס מוצק וברור, לא פחות מזה הנדרש לשם הסקת עצם קיום היחס החוזי בין הצדדים. גם הצורך במערכת יחסים יציבה וניתנת לחיזוי מראש על-ידי הצדדים מחייב, כי לא בנקל יוסק מהתנהגותם של הצדדים הרצון בשינוי של החוזה ביניהם, ודברים אלו נכונים, מקל וחומר, כשמדובר בחוזה שלא נקצב לו זמן, ואשר מעצם טיבו הוא חוזה לתקופה ארוכה, כבענייננו. תרגומה המעשי של הדרישה, כי כוונת הצדדים לסטות מהחוזה תבוטא בבירור (לעניין דומה ראה ע”א 195/84 [3], בעמ’ 279), יהיה – בחוזים מסוג זה – קיומו של דפוס התנהגות מתמשך, לו שותפים שני הצדדים. רק דפוס כזה, במובחן מהתנהגויות אקראיות אשר אין בינן חוט מקשר, יכול לבסס את המסקנה, כי הצדדים התכוונו שלא לקיים את החוזה כפי שהוסכם מלכתחילה ביניהם, אם כי עצם קיומו של דפוס כזה איננו מעיד על התוכן הקונקרטי של הסטיה מן החוזה המקורי, אותו יש לקרוא לתוך החוזה בין הצדדים”.

 

מן הראיות שהובאו לפניי, ובפרט משמצאתי ליתן אמון מלא בעדותו של קדמי כמפורט לעיל, עולה כי בהחלט התקיים בענייננו דפוס התנהגות מתמשך, לו היו שותפים שני הצדדים (מי בדיווח אקטיבי, שקוף ומדוייק; ומי בהעלמת עין ומשחק עם מספרים), אשר מלמד על שינוי בפועל של ההסכמות בכתב.

 

  1. על כך יש להוסיף, כי להשקפתי, חובתה של דורי לקיים את ההסכם בין הצדדים בתום לב, מחייבת גם מתן התייחסות עניינית לחשבונות החלקיים שהוגשו לה ע”י קדמי, וככל שלטענתה יש בהם משום סטייה מן ההסכמות המחייבות בין הצדדים, להעמיד את קדמי על טעותה ולתקנה.

 

לא מתקבל על הדעת, כי משך חודשים ארוכים (למעשה כמעט שנה), חודש אחר חודש, פועלת קדמי על יסוד ההסכמות שהתגבשו בין הצדדים בפועל, היא מגישה חשבונות חודשיים על יסוד תעריפים אלו, ואין מובעת בפניה כל הסתייגות מהם או מאיזה מן התעריפים שננקבו בהם; החשבונות הנגדיים המוחזרים לה כחשבונות מאושרים מנותקים מן המציאות ואינם משקפים את ההסכמות בין הצדדים ואף לא את היקף העבודה שבוצעה בפועל, וכאשר היא מלינה על כך, מפיסים את דעתה ב”יהיה בסדר”; וכל מהלך חודשים אלו אין דורי פוצה פה ומתריעה כי אין בדעתה לכבד את ההסכמות אשר על יסודן פעלה קדמי ועליהן הסתמכה – ולבסוף תוכל דורי להתנער מהסכמות אלו, תוך הסתמכות על ההסכם האחיד בכתב שנחתם בין הצדדים בראשית הדרך, ושממילא אינו מתייחס לכלל העבודות שהועברו לביצועה של קדמי ואינו ממצה את ההסכמות בין הצדדים.

 

לא נעלם מעיניי, כי בהיותה חברת בנייה גדולה ומבוזרת, נדרשת דורי לקביעת הוראות קפדניות במסגרת ההסכמים על מנת למנוע מצב של כאוס שבמסגרתו כל מנהל פרוייקט ינהג כראות עיניו ויסכם עם הקבלנים בשטח תעריפים שונים מאלו שהוכתבו ע”י הנהלת החברה. ואכן, בנסיבות כאלו, לא בנקל ניתן יהיה לשכנע כי היה שינוי בפועל של ההסכמות בכתב בהתנהגות הצדדים. ואולם, בענייננו, סבורני כי מדובר במקרה קיצוני, מקום בו, פעם אחר פעם הגישה קדמי חשבונות חלקיים עפ”י ההסכמות שהתגבשו לאחר חתימת ההסכם, לא ניסתה “להגניב” רכיב כזה או אחר, אלא דיווחה ביושר, בשקיפות ובגלוי על היקף העבודות שביצעה והתמורה שנדרשה בהתאם להסכמות, ולא הייתה מכך כל הסתייגות ואף למעלה מכך – המנהלים בשטח אישרו לה את החשבונות שהוגשו והפיסו את דעתה כי החשבונות הנגדיים אינם רלוונטיים (וממילא לא יכלו להיות רלוונטיים שכן אין מחלוקת כי התשלומים שאושרו במסגרתם היו פיקטיביים ואושרו לכאורה בגין עבודות שלא בוצעו ושלא נדרש תשלום בגינן). במיוחד צורמת העובדה, שפעם אחר פעם בחרה דורי להתעלם מרכיב החלפת האבנים באישור, לא הסתייגה מן התעריף לפיו דרשה קדמי את התשלום עפ”י המוסכם, לא נקבה בכל תעריף אחר מצידה, ופעם אחר פעם אישרה את התשלומים בצורה עקומה, דרך תשלום עבור רכיבים שלא בוצעו. במצב דברים זה, לא מתקבל על הדעת כי דורי תוכל, בסופו של יום, להתנער מהתחייבויותיה כלפי קדמי רק לאחר השלמת העבודות והגשת התביעה.

 

  1. לסיכום האמור עד כה, מצאתי להעדיף את גרסתה של קדמי ביחס לתעריפים שהוסכמו ביחס לרכיבי ביצוע העבודות, ולקבוע כי התנהלות הצדדים בפועל מהווה שינוי של ההסכם המקורי ומחייבת את דורי.

 

לאור האמור אני קובעת כי יתרת התמורה המגיעה לקדמי בגין העבודות שביצעה במסגרת פרוייקט יבנה הירוקה עומדת, כפי שטענה קדמי בכתב התביעה, על סך של 313,529 ₪.

 

 

האם זכאית דורי לקיזוז בגין ליקויים שנפלו בעבודת דורי והשלמות ותיקונים שבוצעו ע”י קבלנים אחרים?

 

  1. דורי טענה, כי העבודות שנמסרו ע”י קדמי היו באיכות ירודה, ונפלו בהן ליקויים רבים, ומשכך נדרשו השלמות ותיקונים שלצורך ביצוען נשכרו שירותיהם של קבלנים אחרים (בעיקר חברת כלביט), אשר דורי נאלצה לשלם להם בגין ביצוע הליקויים.

 

בהקשר זה אציין, כי מקובלת עליי טענת דורי, כי ככל שאכן היה מוכח כי נדרשו תיקונים ו/או השלמות שבוצעו ע”י אחרים ושבגינם נגרמו לדורי עלויות נוספות, הרי שהיא הייתה זכאית לקזז עלויות נוספות אלו מן התמורה המגיעה לקדמי.

 

עוד מקובלת עליי טענת דורי, כי בעצם מסירת העבודות לשביעות רצונם של מנהלי העבודה בשטח, אין בהכרח כדי להעיד כי לא נדרשו כל תיקונים, שהרי לעיתים עלולים הליקויים להתגלות רק בשלבים מאוחרים יותר (ובשל כך נקבעה הוראת עיכבון).

 

אלא, שלהשקפתי דורי לא עמדה בנטל להוכיח כי אכן נפלו בעבודת קדמי ליקויים שגרמו לה לנזקים כלשהם.

 

  1. את טענותיה לליקויים שנפלו בעבודת קדמי ביססה דורי על תצהירו של מר חלבי, שהוגש כבר בשלב בקשת הרשות להגן.

 

בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמו, פרס מר קדמי בפירוט את התייחסותו לטענות בדבר ליקויים, והבהיר, בין היתר, כי בעבודה שמהותה ניקוי חזיתות, מטבע הדברים, נדרש הקבלן לחזור ולבצע אותה לאחר ביצוע עבודות נוספות, אשר גורמות לא אחת לתזוזות או ללכלוך בחזית הבניין. לפיכך, הבהיר קדמי, כי עצם העובדה שנדרשו עבודות חוזרות, אינה מעידה על כך שנפלו בעבודות ליקויים כלשהם, והעיד כי כך אירע גם בעניינם של קבלנים אחרים (ראו סעיפים 41-45 לתצהיר קדמי).

 

בתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמה, בחרה דורי שלא להתייחס לטענות אלו כלל.

 

כך, לא הובא מטעמה כל תצהיר מטעם חברת כלביט, הקבלן שביצע את עבודות התיקונים וההשלמות לכאורה, על מנת שיעיד על כך שאכן מדובר בתיקונים שנדרשו עקב ליקויים ועבודה באיכות ירודה ע”י קדמי כנטען.

 

אף לא הוגשה כל חוות דעת ממועד מסירת העבודות או סמוך לאחר מכן, שיהיה בה כדי ללמד כי העבודות נמסרו לקויות כנטען (וזאת בניגוד לעולה מאישורי מנהלי העבודה בשטח).

 

דורי הסתפקה בתצהירו של מר חלבי שתמך את בקשת הרשות להגן, והגישה את תצהירו של מר שלמה לניאדו, מנהל האזור דאז, אשר אמנם טען כי נפלו ליקויים בעבודת קדמי, אך טענות אלו נותרו בגדר טענות כלליות וסתמיות ללא כל פירוט או תימוכין. ממילא, לא הובהר מה הייתה מידת מעורבותו של מר לניאדו בניהול השוטף של הפרוייקט, בהיותו מנהל אזור האחראי על מספר פרוייקטים במקביל (ראו עמ’ 25 לפרוטוקול, ש’ 32-33).

 

לא למותר להוסיף, כי בתצהירו, אישר מר לניאדו את טענת קדמי, כי בגין כל תיקון, הייתה אמורה קדמי לקבל תשלום (סעיף 8 לתצהירו של מר לניאדו, פסקה שנייה). לשון אחר, גם אם היה אמת בטענה כי נדרשו תיקונים אותם הייתה קדמי אמורה לבצע, ותחת זאת נאלצה דורי להתקשר עם קבלנים אחרים לביצועם – הרי שממילא הייתה דורי אמורה לשלם לקדמי עבור תיקונים אלו.

 

  1. כך או כך, לראיות דורי, לרבות לתצהיר עדותו של מר חלבי, לא צורפו כל מסמכים או אינדיקציות ממשיות שיהיה בהן כדי ללמד כי בזמן אמת היו בפי דורי טענות בנוגע לליקויים כלשהם או לאיכות עבודתה של קדמי, וגם המסמכים שכן צורפו לתצהירו, התברר במהלך החקירה הנגדית כי אין בהם בהכרח כדי ללמד את מה שביקשה דורי ללמוד מהם.

 

כך, לתצהירו של מר חלבי צורף מייל ששלח לקדמי ביום 17.12.2013 (נספח 9 לתצהיר מר חלבי) שיש בו לכאורה כדי לתעד תלונות של דורי בזמן אמת בדבר כשלי איטום. אלא, שבחקירתו הנגדית, אישר מר חלבי לבסוף, כי המייל לא רלוונטי, ואין בו אלא קריאה לעזרה מקדמי לתיקון ליקויים שנפלו בעבודתו של קבלן אחר שעבד במקום (ראו עמ’ 32 לפרוטוקול ש’ 11-12).

 

כך, גם בדיקות המטרה שבוצעו באוגוסט 2014, ושהעתקיהן צורפו כנספח 10 לתצהיר מר חלבי, כהוכחה לעבודתה הלקויה של קדמי, התבררו כבלתי רלוונטיות מקום בו, כפי שקבעתי לעיל, סיימה קדמי את עבודתה באתר כבר בחודש מאי 2014, ומר חלבי אף לא הצליח ליתן הסבר לתהיה הכיצד בדיקות אלו רלוונטיות לעבודות קדמי, שכן לכל הפחות הבדיקה מיום 21.8.2014 בוצעה שבועות לאחר עבודות שבוצעו ע”י הקבלן כלביט, אשר לטענת דורי הוזעק לתקן את עבודתה הלקויה של קדמי (ראו עמ’ 32 ש’ 30-31 “משהו פה מוזר. אני לא זוכר”).

 

ממילא, גם סיכומי הישיבות עם חברת כלביט שצורפו לתצהירו של מר חלבי כנספח 12, הם כולם מתאריכים שלאחר סיום עבודתה של קדמי באתר, וממילא אין בהם כדי ללמד דבר מלבד העובדה שכלביט ביצעה עבודות חוזרות בבניינים בהם עבדה קדמי קודם לכן, כשם שקדמי וקבלנים נוספים ביצעו מפעם לפעם עבודות חוזרות במקומם של קבלנים שעבדו לפניהם או במקביל להם, כפי שעלה מתצהירו של קדמי שלא נסתר, וכפי שנתמך גם בתכתובות שצורפו לו, לרבות מעצם העובדה שבניינים 1-2, שאין חולק שהעבודות בהם בוצעו ע”י קבלן אחר, הועברו לאחר מכן לקדמי.

 

  1. בהתחשב באמור לעיל, מצאתי לקבוע כי דורי לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי נפלו ליקויים כלשהם בעבודת קדמי. לא בכדי לא היה בידי דורי להצביע על מסמכים מזמן אמת המתעדים ליקויים שנפלו בעבודתה של קדמי או חוסר שביעות רצון מאיכותה. ההיפך הוא הנכון, במהלך החודשים הועברו עוד עבודות ובניינים לביצוע ע”י קדמי, ומנהלי העבודה בשטח אישרו כי עבודות אלו הסתיימו ונמסרו לשביעות רצונם. נראה, כי הטענות לגבי עבודתה של קדמי נולדו רק שבועות ארוכים לאחר שסיימה את העבודות ועזבה את האתר, בראשית חודש אוגוסט 2014, אז הטילה דורי על כלביט לבצע עבודות חוזרות בחלק מן הבניינים שנמסרו ע”י קדמי, אולם לא שוכנעתי כי עבודות אלו נדרשו כתוצאה מליקויים כלשהם שנפלו בעבודת קדמי, וגרסת קדמי כי מדובר בעבודות שממילא נדרשות ומבוצעות מעת לעת לא נסתרה, הגם שבקלות ניתן היה להביא עדות מטעם כלביט שתזים אותה.

 

אם לא די בכך, דורי אף לא הוכיחה את שיעור הנזק שנגרם לה, לטענתה, בין היתר בשל כך שלא הוכיחה איזה חלק מהתקשרותה מול כלביט נגע לתיקון ליקויים שנפלו (ככל שנפלו) בעבודת קדמי; משנמצאו סתירות בין הקיזוזים שביצעה לבין התעריפים ששילמה לכלביט (ראו עדותו של מר חלבי עמ’ 35 לפרוטוקול ש’ 4 ואילך וכן ת/1); ובפרט כאשר מוסכם (כמפורט בתצהירו של מר לניאדו) כי ככל שהייתה דורי מבצעת תיקונים אלו בעצמה – הייתה זכאית לתשלום עבורם.

 

  1. לאור האמור, אני דוחה את טענות דורי כאילו נפלו ליקויים בעבודת קדמי בגינם זכאית היא לקיזוז כלשהו.

 

 

 

 

האם זכאית דורי לפיצוי בגין איחור במסירה?

 

  1. גם טענות דורי לאיחורים במסירת העבודות לא הוכחו כדבעי.

 

ראשית, לא הוכח מה היה המועד המוסכם למסירת העבודות לגבי כל אחד מן הבניינים, מכח ההסכמות בין הצדדים, ובפרט לא נסתרה טענת קדמי כי לוחות הזמנים וסדר הקדימויות נקבעו ע”י מנהלי דורי ובהתאם לדרישותיה.

 

כפי שקבעתי לעיל, בסוף חודש מאי נמסרו העבודות ע”י קדמי, לשביעות רצון מנהלי העבודה באתר, כאשר עפ”י החשבון החלקי שאושר ע”י דורי לחודש אפריל 2014, נכון לאותו שלב כבר הושלמה כ – 95% מן העבודה.

 

מעבר לכך, את עיקר טענותיה של דורי לעניין האיחורים ממילא תלתה היא בטענות כי האיחורים נגרמו עקב הליקויים שנפלו בעבודת קדמי, וכמובא לעיל מצאתי לדחות את הטענה כי נפלו ליקויים כלשהם בעבודת קדמי משלא הוכחה.

 

ממילא, את טענותיה בדבר העיכוב במסירה למזמין מבססת דורי על דו”חות שהופקו בינואר ופברואר 2015 (נספחים 14-15 לתצהיר מר חלבי), כשמונה חודשים לאחר שקדמי סיימה את עבודתה באתר, כך שספק אם ניתן לבסס טענה כלשהי לקשר סיבתי בין איחורים ו/או עיכובים כלשהם שהיו בעבודת קדמי לבין האיחור במסירת העבודות למזמין.

 

ואם לא די בכך, הרי שלפחות לגבי חלק מן העבודות לגביהן נטען כי היה איחור במסירה שהאחריות לו מוטלת לפתחה של קדמי, אישר מר חלבי בחקירתו הנגדית, כי העבודות נמסרו לביצועה של קדמי רק חודשים לאחר המועד בו התחייבה דורי למסור את העבודות למזמין, כך שממילא אין מקום להטיל אחריות על דורי בכל הנוגע לאיחור במסירה (ראו עמ’ 36 לפרוטוקול ש’ 10-21).

 

  1. לאור האמור, אני דוחה גם את טענות דורי בקשר לאיחור במסירה, משלא הוכחו.

 

  1. העולה מן המקובץ, כי בכל הנוגע לפרוייקט יבנה הירוקה אני קובעת כי על דורי לשלם לקדמי את יתרת התמורה בסך 313,529 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה), וכי אין מקום לקזז מסכום זה כל סכום בגין ליקויים ו/או איחורים במסירה.

 

פרוייקט הוד השרון

 

  1. בכל הנוגע לפרוייקט הוד השרון טענה קדמי כי השלימה את כלל העבודות שנדרשו ממנה לשביעות רצון מנהלי דורי כבר בחודש יוני 2014 ואולם לא הועברה אליה יתרת התשלום בסך 34,054 ₪. להוכחת טענה זו הוגש אישור ביצוע חתום ע”י מהנדס הביצוע מטעם דורי מיום 26.6.2014 (נספח ט’ לתצהיר קדמי).

 

דורי טענה, כי קדמי לא השלימה את העבודה כפי שנדרשה ולפיכך נאלצה דורי להשלים חלק מן העבודות בפרוייקט בעצמה, תוך חיוב חשבונה של קדמי. עפ”י החשבון הסופי שצורף לכתב ההגנה טענה דורי כי היתרה לתשלום עומדת על סך 18,303 ₪ בתוספת מע”מ (פרק ג(3), סעיפים 28-31 לכתב ההגנה ונספחי 17-18 לו).

 

עוד טענה דורי, בכתב הגנתה המתוקן ובכתב התביעה שכנגד, כי בשלהי שנת 2015 התחוור לה כי בעבודות קדמי בהוד השרון נפלו ליקויים חמורים, המאלצים את דורי לשאת בעלויות תיקונם, אשר עפ”י הצעת מחיר שקיבלה עומדות על סך של 477,000 ₪, בתוספת מע”מ.

 

  1. במסגרת הראיות שהוגשו מטעמה לא הגישה דורי כל תצהיר מטעם מי ממנהלי דורי או נציגיה שעסקו בפרוייקט, והסתפקה בהגשת חוות דעתו של מר אריה וישנגרד.

 

בדיקתו של מר וישנגרד המומחה מטעם דורי נעשתה ביום 23.11.2015, כשנה וחצי לאחר שמהנדס ביצוע מטעם דורי (שלא הובא להעיד מטעמה), אישר בכתב כי העבודות הושלמו ונמסרו לשביעות רצונו, תוך שנרשם ברחל בתך הקטנה, כי ליקויים שאותרו (ואשר סומנו ופורטו באישור הביצוע) – תוקנו.

 

במסגרת חוות דעתו, הצביע המומחה באורח כללי על כשלים שונים שנפלו, לטענתו, בעבודת קדמי, ובין היתר כי בחלק מהמקומות נמצאו קדחים ללא עוגנים, ובחלק מהמקומות תוקנו קדחים באופן לא מתאים.

 

בחוות הדעת לא נרשם כמה קדחים נמצאו לקויים (מצורפות תמונות של שלושה קדחים שנטען כי נפל בהם דופי, ותמונות כלליות המעידות על פגמים אסתטיים), ובסיכום חוות הדעת נקבע כי יש לבצע בדיקות מתאימות על מנת לברר אם העוגנים הותקנו כראוי (בדיקות שליפה – ראו סעיף 3.3 לחוות הדעת), ועוד נקבע, כי יש להסיר את הפקקים על מנת לברר אילו קדחים לא בוצעו כראוי (דהיינו ללא עוגנים או עוגנים שאינם תקינים – ראו סעיף 4.1 לחוות הדעת).

 

  1. אינני סבורה, כי בחוות הדעת שהוגשה מטעם דורי יש כדי לעמוד בנטל להוכיח כי נפלו פגמים בעבודת קדמי באתר.

 

ראשית, משעה שמהנדס ביצוע של דורי אישר כי העבודה בוצעה ונמסרה לשביעות רצונו וכל הליקויים שאותרו תוקנו, ומשמהנדס זה לא זומן לעדות מטעם דורי, הרי שנקודת המוצא היא כי העבודות בוצעו ונמסרו כהלכה, ובפרט משעה שבכתב הגנתה המקורי, שהוגש ביום 16.8.2015, למעלה משנה לאחר שנמסרו העבודות, לא העלתה דורי כל טענה בעניין.

 

מעבר לכך, כאמור, חוות דעת נערכה כשנה וחצי לאחר מסירת הפרוייקט, והיא מתארת את הליקויים באופן כללי וסתמי, מבלי שנערכה כל בדיקת תקינות (והמומחה עצמו אף מודה כי קיימות בדיקות תקניות שלא נערכו על ידו), ומבלי שנעשה ניסיון לתעד, ולו בדוחק, את היקף הליקויים הנטענים. בחקירתו לפניי, אישר המומחה שביצע בדיקה מדגמית בלבד, של כ  6-7 אבנים (עמ’ 20 לפרוטוקול, ש’ 17-20). אשר לליקויים האסתטיים, ממילא אין כל ראייה כי הבניין נמסר במצב זה, אלא, כאמור, ההיפך הוא הנכון, מקום בו אושר ע”י מהנדס הביצוע של דורי כי הבניין נמסר לשביעות רצונו.

 

  1. אם לא די בכך, הרי שלא הוגשה כל ראייה או ראשית ראייה מטעם דורי לעלות תיקונם של ליקויים נטענים אלו, שממילא כאמור לא הובהר היקפם, ומשכך ברי שגם אם ייקבע כי דורי הוכיחה ליקויים בהיקף כזה או אחר, הרי שבהעדר כל ראייה לגובה הנזק, אותו ניתן להוכיח בראיות על נקלה, הרי שדין תביעתה בעניין זה להידחות, וכמוה גם טענת הקיזוז אותה, כידוע, יש להוכיח כשם שמוכיחים תביעה.

 

  1. ואם לא די בכל אלו, מן התצהיר המשלים שהוגש מטעם קדמי, על המסמכים שצורפו לו (נספחי ב’), עולה כי בחודש ספטמבר 2015 – כשנה ורבע לאחר מסירת העבודות ולפני שביקר במקום המומחה מטעם דורי, נערכו במקום עבודות של “סגירת כפתורים” ע”י קבלן מטעם דורי (מר רביב שילר). בדברים אלו ממילא יש כדי לנתק כל קשר סיבתי שיכול היה להתקיים בין העבודות שביצעה קדמי לבין חוות הדעת שהוגשה מטעם דורי, ואף מצאתי ממש בטענת קדמי שהתנהלות דורי בהקשר זה לוקה בחסר. מכל מקום, מר שילר עצמו לא הובא לעדות.

 

  1. העולה מן האמור, כי יש לדחות את טענת דורי, שלא הוכחה, כי נפלו ליקויים כלשהם בעבודת קדמי בפרוייקט הוד השרון.

 

  1. אשר לטענת דורי כי העבודה לא הושלמה וחלקים ממנה נאלצה דורי לבצע באמצעות קבלנים מטעמה, הרי שגם טענה זו לא הוכחה ולו בדוחק, לא הובאה כל ראייה שתסתור את אישור הביצוע של המהנדס מטעם דורי כי העבודות בוצעו בשלמותן, לא כל שכן שלא הובאה כל ראייה להיקף העבודות שבוצעו ע”י קבלן אחר (בין אם היה זה מר שילר או כל אדם אחר), ולא כל שכן לעלות תיקונם אותה ביקשה דורי לקזז מיתרת התמורה המגיעה לקדמי.

 

  1. לסיכום האמור עד כה, אני דוחה את טענות דורי בכל הנוגע לפרוייקט הוד השרון, וקובעת כי קדמי זכאית לתשלום יתרת התמורה בגין פרוייקט זה בסך 34,054 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

 

פרוייקט סוטין

 

  1. בכל הנוגע לפרוייקט סוטין, טענה קדמי, כי הוזמנה לבצע עבודה בפרוייקט, אך עקב ליקויים בטיחותיים שהיו באתר, נמנע ממנה מלבצע את העבודה בשלמותה, ולפיכך ימי עבודה בגינם התחייבה דורי לשלם לה, ירדו לטימיון. קדמי טענה כי על דורי לשלם לה את יתרת הסכום בגין ימי עבודה אלו ובגין העבודות שהספיקה לבצע בסך 11,995 ₪.

 

להוכחת טענותיה, צירפה קדמי שורה של מסמכים חתומים ע”י מנהלי העבודה של דורי בשטח, מהם עולים עיכובים שחלו עקב תקלות שונות שבאחריות דורי (נספח ט”ו לתצהיר קדמי, עמ’ 311-312 מהם עולה אישור של נציגי דורי לעיכוב של 3 שעות עבודה של 3 פועלים וסה”כ 9 שעות עבודה ביום 11.5.2014, ועיכוב של יום עבודה נוסף של שלושה עובדים, סה”כ 3 יומיות ביום 12.5.2014).

 

דורי טענה, כי אין כל בסיס לטענת קדמי בדבר יתרת התמורה המגיעה לה, וממילא, לאחר בדיקת העבודות שבוצעו ע”י קדמי באתר סוטין, התחוור לדורי כי איכות העבודה הייתה ירודה ולמעשה חייבה ביצוע העבודה מחדש.

 

מטעם דורי הוגש בעניין פרוייקט סוטין תצהירו של מר שלמה לניאדו, מנהל האזור, אשר אין חולק כי קדמי היה עימו בקשר גם במהלך ביצוע הפרוייקט עצמו.

 

  1. דין טענות קדמי בכל הנוגע לפרוייקט סוטין להידחות, וזאת אף מבלי צורך להכריע בטענות קדמי אם אכן נאלצה להפסיק את העבודה באתר עקב ליקויים בטיחותיים לדבריה, ומבלי צורך להידרש לטענות דורי בעניין איכות העבודה.

 

עפ”י החשבון הסופי שהוגש ע”י קדמי עולה, כי הסכום אותו תובעת קדמי הוא בעיקרו בגין אובדן ימי העבודה. ואולם, הגם שקדמי הוכיחה מספר ימי עבודה שירדו לטימיון עקב תקלות באחריות דורי, היא לא הוכיחה מה שוויים של ימי עבודה אלו – לא במסגרת ההסכם ולא באמצעות הוכחת שוויים של ימי עבודה של פועליה או לחלופין כמה שילמה לעובדים אלו בפועל בגין הימים שבגינם היא תובעת פיצוי. בחשבון הסופי ננקב סכום סתמי של 25,000 ₪ אשר אין לו כל עיגון בראיות שהובאו לפניי, וממילא לפחות חלק מסכום זה שולם ע”י דורי (שהרי נתבעת רק יתרת התמורה בסך 11,995 ₪).

 

במצב דברים זה אני סבורה כי דין טענות קדמי בעניין פרוייקט סוטין – להידחות.

 

  1. מאידך, אף דין התביעה שכנגד שהוגשה ע”י דורי בעניין פרוייקט סוטין להידחות משלא הוכחה. ודוק. הגם שתצהירו של מר לניאדו התייחס לקיומם של ליקויים ואף לכך שחלק מהעבודות בוצעו ע”י קבלן אחר (כלביט) – לא הובאה כל ראייה להוכחת היקף העבודות שבוצע ע”י כלביט והיקף התמורה ששולמה לה ע”י דורי.

 

  1. לפיכך בכל הנוגע לפרוייקט סוטין אני דוחה את טענותיהם ההדדיות של הצדדים.

 

פרוייקט קריית מוצקין

 

  1. בכל הנוגע לפרוייקט מוצקין, טענה קדמי כי סוכם על תשלום לפי יומיות, עפ”י תעריף של 1,000 ₪ ליום לעובד מקצועי ו – 650 ₪ ליום לעוזר. קדמי טענה, כי לאחר שהתגלעו מחלוקות הסכימה, החל מהחודש השני, להפחית את התשלום לכדי 850 ₪ ליום לעובד מקצועי.

 

להוכחת טענותיה צירפה קדמי הסכם התקשרות, ממנו עולה כי הוסכם על תמורה פאושלית בסך 35,400 (נספח ט”ז לתצהיר קדמי), ותכתובת מסרונים בין מר קדמי לבין מר לניאדו, ממנה עולה כי מר קדמי הלין בפני מר לניאדו כי מנהל הפרוייקט מסרב לשלם לו את היומיות בסך 1,000 ₪ ומר לניאדו משיב כי “מה שסוכם יכובד”.

 

קדמי צירפה אישורים על היקף היומיות כפי שאושרו ע”י נציגי דורי באתר, ותבעה את תשלום התמורה בסך 54,155.5 ₪.

 

  1. דורי טענה כי יש לדחות את תביעת קדמי בכל הנוגע לפרוייקט מוצקין, מאחר ועפ”י ההסכם בין הצדדים סוכם על מחיר קומפלט בסך 35,400 ₪. עוד טענה דורי, כי בפועל שילמה לקדמי סכום גבוה יותר מהמוסכם, עפ”י הסכמה מאוחרת יותר שהייתה בין הצדדים.

 

מטעם דורי לא הוגשו כל ראיות ביחס לפרוייקט מוצקין, ובתצהיר מר לניאדו שהוגש מטעמה אין כל התייחסות לדברים.

 

במצב דברים זה, ממילא, לא נסתרה גרסתה של קדמי בדבר ההסכמות שהיו בין הצדדים, ובפרט מקום בו דורי עצמה מודה כי הצדדים לא פעלו בהתאם לתמורה הפאושלית שננקבה בהסכם המקורי, אלא שהוסכם על תשלום תמורה גבוהה יותר.

 

  1. זאת ועוד, כאמור, טענות קדמי בדבר הסיכום על תשלום התמורה לפי התעריף היומי שנקבה, נתמכו בתכתובת מסרונים עם מר לניאדו. על אף שהוגש מטעם מר לניאדו תצהיר בהליך זה, לא נכללה בו, ולו ברמז, כל התייחסות למסרונים אלו או לפרוייקט מוצקין בכלל. במצב דברים זה, אף לא ניתן היה לצפות כי ב”כ קדמי תחקור אותו נגדית בעניין זה, אשר ביחס אליו שתק תצהירו לחלוטין.

 

  1. סוף דבר, משלא הביאה דורי כל ראייה לסתור את טענות קדמי בעניין הסיכום הכספי בכל הנוגע לפרוייקט מוצקין, אני מאמצת את גרסתה של קדמי ומחייבת את דורי לשלם לה, בגין פרוייקט מוצקין, את יתרת התמורה בסך 54,155.5 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

 

פרוייקט בלו גלילות

 

  1. בכל הנוגע לפרוייקט בלו גלילות, טענה קדמי כי מגיעה לה יתרת תמורה בסך 26,387 ₪, ולהוכחת טענותיה צירפה חשבונות.

 

דורי למעשה לא העלתה כל טענה ביחס לפרוייקט בלו גלילות, הגם שטענה כי יתרת התמורה המגיעה לקדמי עומדת על סכום נמוך יותר (18,519 ₪), לגביו טענה לזכות קיזוז.

 

  1. משלא הובאה מטעם דורי כל ראייה לסתור את החשבונות שהוגשו ע”י קדמי בעניין פרוייקט בלו גלילות, הרי שיש לקבוע כי התביעה הוכחה במלואה, ולפיכך אני מחייבת את דורי לשלם לקדמי, בגין פרוייקט בלו גלילות, את הסך של 26,387 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

 

סיכום

 

  1. על יסוד האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את הסכומים כדלקמן (כל הסכומים נכונים ליום הגשת התביעה):

 

בגין פרוייקט יבנה הירוקה                                                          313,529 ₪

בגין פרוייקט הוד השרון                                                              34,054 ₪

בגין פרוייקט קריית מוצקין                                                        54,155.5 ₪

בגין פרוייקט בלו גלילות                                                              26,387 ₪

 

סה”כ תשלם הנתבעת לתובעות סך של 428,125.5 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

 

אני דוחה את התביעה שכנגד.

 

  1. לאחר שנתתי דעתי לסכומי התביעה והתביעה שכנגד, להתנהלות הצדדים בהליך (ראו גם החלטותיי מיום 26.4.18 ו – 14.6.18) ולמכלול נסיבות העניין, מצאתי לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובעות ושכר טרחת עו”ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,  כ”א תשרי תשע”ט, 30 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

כרמית בן אליעזר 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

שתפו עמוד זה
מעוניינים במידע נוסף על תרגום נוטריוני? צרו עמנו קשר
תחומי ההתמחות שלנו
לתאום פגישה חייגו: